קנאת ה' ותשועת עמו וארצו [א-ח]

קטע זה הוא נבואת נחמה הנחלקת לחמישה מאמרים קצרים : א . קנאת ה' לציון ( פסוק ב . ( ב . שיבת שכינת ה' לירושלים ( פסוק ג . ( ג . רחובות ירושלים שוקקים חיים ( פסוקים ד-ה . ( ד . פליאת העם ונפלאות ה' ( פסוק ו . ( ה . שיבת הפזורה לירושלים ( פסוקים ז-ח . ( סימן ההיכר לחלוקה זו הוא סגנוני צורני . כל נושא פותח בכותרת "כה אמר ה . "' ריבוי המאמרים הקצרים מוסבר אצל כמה חוקרים כריכוז של מאמרי נבואה נפרדים , שנאמרו בהזדמנויות שונות , לגוש אחד במסגרת תשובת זכריה לשאלת הצומות . כוחו של הסבר זה יפה גם לגבי המשך הנבואה בפסוקים ט-יז , שכן רק הנבואה בפסוקים יח-יט חוזרת לנושא הצומות . ? המעבר מן הסקירה על דור האבות , שעקשותו שלא להקשיב לדבר ה ' בפי הנביאים גררה את חורבן הארץ והגלות ( ז , ח-יד , ( לנבואת הנחמה , הוא פתאומי וחסרה בו חוליית ביניים המספרת על חזרה בתשובה , שיש בה כדי להסביר את המפנה ביחסו של ה ' אל עמו . חסרון זה מותיר את נבואת זכריה ללא הקשר הסיבתי המאפיין את התפישה הנבואית . ? שאלת התנאים שבהם ישוב ה ' ויגאל את עמו החוטא תופשת במקרא מקום נרחב בנבואה ומחוצה לה . האפשרות שה' יעניש את עמו מבלי ש...  To the book