הנבואה לעם [ח-י]

[ ח-ט ] ויהי דבר ה ' אלי , לאמר . ידי זךבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה , וידעת כיה ' צבאות שלחני אליכם . נבואה זו מובדלת מקודמתה על ידי פתיחה חדשה : " ויהי ךבר ה ' אלי לאמר . " אחריה מכריז זכריה את הבטחת ה ' שזרובבל , שידיו יסדו את בית ה , ' הוא אשר ישלימו : "וןךו תבצץנה . " את ההבטחה הזאת הוא חותם בהודעה אישית : " וידעת כי ה ' צבאות שלחני אליכם . " נראה שיש לקבל את התיקון של תרגום יונתן , הפשיטתא והוולגטה , הגורסים "וידעתם " במקום "ףךעת . " הודעה זו מלמדת על אווירת היאוש וחוסר הביטחון שהשתררה בקרב הבונים ביכולתם להשלים את בניין המקדש . באווירה זו אין הם נותנים אמון בנבואת זכריה , ולכן הוא מתחייב בפניהם שלא רחוק היום שבו יסיים זרובבל את בניית הבית בו החל , ואז ידעו הכל שאכן ה ' שלחו . [ י ] כי מי בז ליום קטנות . אווירת היאוש נבעה כנראה מן המכשולים שכונו בפסוק ז "הר הגדול , " אך נראה שהצטרפו אליהם סיבות מתחומי הדת והכלכלה . הבוז "ליום קטנות " משקף את האכזבה מממדיו הצנועים של הבית והעדר הפאר וההדר שאפיינו את הבית הראשון . הדעה הרווחת בין בני הדור גרסה שבית ה' חייב להיות גדול ומפואר כדי ש...  To the book