הרכבה של פיסקה זו , הקוטעת כאמור את מראה המנורה , אינו אחיד והיא כוללת למעשה שתי נבואות : האחת , בפסוקים ו-ז , פונה אל זרובבל , והשניה ( ח-י , ( אל בני הדור . שתי הנבואות מבטיחות את סיומו המוצלח של בניין בית ה , ' אך קשה להסביר כיצד הן נובעות מהסמלים של נרות המנורה ושני "צנתרות הזהב " שלצדה . /;/ ויען ויאמר אלי , לאמר : זה דבר ה ' אל זרבבל , לאמר : לא בתיל ולא בכת , כי אם ברוחי . זכריה אינו מפרט מהו המפעל שזרובבל לא יוכל לבצעו בחיל וכוח אלא רק ברוחו של ה , ' אך מן ההמשך , בעיקר מפסוק ט , מסתבר שמדובר בבניין המקדש . אותם חוקרים הסבורים שהנבואה בפיסקתנו מצויה במקומה טוענים שהפנייה אל זרובבל לפעול רק ברוח ה ' קשורה למראה המנורה , שנרותיה מסמלים את עיני ה' המשגיחות על הארץ , כלומר : לפעול ברוח ה ' פירושו לסמוך על השגחת ה י . אך באותה מידה אפשר היה להעביר את הנבואה לסיום המראה הקודם , שגם בו נזכרים שבעת העיניים ( ג , ט ? . ( רוח ה ' היא עוצמה אלוהית רוחנית וחומרית כאחד . ברצונו משרה ה ' מרוחו על אנשים כדי לכוון את פעילותם . כך מסופר על השופטים המושיעים הקדומים שהיכו באויב משום שרוח ה ' צלחה...
To the book