פרק ד

ז , י . ( יש המזהים שחי אבנים אלה עם האבן שהופקדה בידי יהושע עד להופעתו של "צמח , " אך סביר יותר שמדובר באבן המסמלת את השגחת ה ' מן המקדש על כל הארץ , כפי שמשתמע מתפילת שלמה אל ה ' בחנוכת המקדש : "להיות עינך פתחת אל הבית הזה ... ושמעת אל תחנת ... ישךאל ... ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים" ( מלכים א ח , כט-ל . ( מכל מקום לא מדובר באבן ממש שהופקדה בידי יהושע , שכן את פיתוחי האבן יפתח ה ' עצמו , שלא כמו אבני האפוד של הכהן הגדול , למשל , שאהרן מצטווה לפתח עליהם את "שמות בני ישךאל ... פתיתי חתם " ( שמות כח , ט-יא . ( ומשתי את עון הארץ ההיא ביום אחד . הפועל "משתי" הוא משורש מו '' ש , שמשמעותו להזיז , להסיר . פירוש הכתוב הוא שה ' יסיר , ימחה את עוון הארץ . השימוש בפועל זה בצירוף לעוון ( וכן חטא , פשע וכדומה ) הוא יחידאי לנבואת זכריה ; בדרך כלל משמש בהקשר זה הפועל מח '' ה ( כגון "מחיתי כעב פשעיך , " ישעיה מד , כב ; וכן ירמיה יח , כג ; תהלים נא , ג ועוד . ( בשל כך , ואולי גם בשל השימוש בבניין קל " ) משתי (" במקום בבניין הפעיל ( והמשתי ) יש המתקנים את הפועל וקוראים "ומחיתי . " 1 י ] ביום ההוא נא...  To the book