מראה זה הוא יוצא דופן במגילת המראות . סימן ההיכר לייחודו הוא חסרונו של "המלאך הדבר בי , " שאינו עומד לרשותו של זכריה כדי לענות על שאלותיו ולהסביר לו את המראה . ייחוד נוסף הוא השתתפותה של אישיות היסטורית קונקרטית , יהושע הכהן הגדול , במראה . אמנם גם יהושע הוא בבחינת משתתף פאסיבי , אך הוא הציר המרכזי לכל ההתרחשויות במראה . זכריה עד הפעם למעמד מעין משפטי , שבו עומד יהושע , ש"הןה לבש בגךים צואים , " כנאשם לפני פמליה של מעלה : ה , ' מלאך ה , ' השטן ו " העמךים" לפני ה . ' השטן מקטרג על יהושע , אך זכריה אינו מביא את דברי הקטרוג , אלא רק את גערת ה ' בשטן ואת החלטתו שלא לפגוע ביהושע , משום שהוא "אוד מצל מאש . " בשלב זה מצטווים "העומדים לפני ה "' לתחליף את בגדיו הצואים של יהושע ב " מחלצות" ולשים "צניף טהור" על ראשו . לאחר ביצוע הפקודה מודיע מלאך ה' ליהושע שטוהר מעוונו ומונה לאחראי על "משמרת" בית ה ' וחצרותיו . לאחר הודעת המינוי פונה מלאך ה ' אל יהושע ואל "רעיו היושבים לפניו" בהודעה המנוסחת כנבואה , שעיקריה הם : ה' עומד להביא את עבדו "צמח , " ואז יסיר "את עון הארץ ההיא ביום אחד ? . " במראה זה הסת...
To the book