אופי החזון בפרקים ט-יד

קיים אפוא הבדל יסודי בין הנבואות שבקובץ שלפנינו ובין ספרות הנבואה הקלאסית . חזון הישועה הפך כאן לעיקר , לא רק לנביאים שנבואותיהם כונסו בקובץ זה , אלא גם לעורך שגיבש אותו . מבחינה זו קרובות נבואות אלה , ובעיקר "חזונות המצור והישועה , " לחזונות שבספר דניאל , שגם בהם קביעת זמן הישועה הוא העיקר ואין בהם זכר לשאר מרכיבי המסורת הנבואית . ? מכיוון שכך , היו חוקרים שראו בפרקים ט-יד בספר זכריה את מבשרי אופיה המיוחד של הגדת העתיד בספרות של התקופה היוונית ושלהי ימי בית שני , כגון בכמה ממגילות מדבר יהודה , בספרים החיצונים ובברית החדשה . ספרות זו החלה להיווצר בתקופה היוונית ( דבר התואם את תאריכו המשוער של הקובץ שלפנינו ) והיא ניכרת בשתי תופעות : א . הצגת העתיד עוסקת בנסתר , בגלוי רק ליודעי ח " ן , ומכונה לפיכך "אפוקליפטיקה , " שם הלקוח מן היוונית שמשמעותו " גילוי המכוסה . " המייצג המקראי של ספרות זו הוא חלקו האחרון של ספר דניאל ( פרקים ז-יב . ( אך גם אם הנבואות שלפנינו מבוססות על ידע נסתר מעין זה , יש לציין שהדובר הסתיר את מקור ידיעותיו . כמו כן יש לציין שדווקא בספרות זו הזיקה למציאות ההיסטורית היא...  To the book