פרק א הוא יחידה ספרותית אחת , הבנויה מפתיחה ( פסוק א , ( דברי הנביא ( פסוקים ב-יא ) וסיום , המתאר את ההשפעה שנודעה לדברים ( פסוקים יב-טו . ( במרכז הפרק עומד בית ה , ' החוזר ונזכר בדברי הנביא . "בית ה "' ( פסוק ב , ( "הבית הזה " ( פסוק ד , ( "הבית " ( פסוק ח , ( ו " ביתי" ( פסוק ט . ( הנביא מסב אליו את תשומת לבם של שומעיו על ידי השוואת גורלו של המקדש לגורל ביתם הם : "העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים ןהבית הזה חרב " ( פסוק ד , ( "פנה אל הךבה והנה למעט והבאתם הבית ןנפרזתי בו , יען מה ... יען ביתי אשר הוא חרב ןאתם רצים איש לביתו " ( פסוק ט . ( שבע ההיקרויות של המלה 'בית ' בדברי הנביא מקנות לה מעמד של מלה מנחה . בדברי הסיום נזכר הבית שוב בשיא ההתפתחות , כאשר קריאת הנביא "עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית" ( פסוק ח ) נושאת פרי : "ויבאו ויעשו מלאכה בבית ה ' צבאות אלהיהם" ( פסוק יד . ( בית ה ' תופס מקום נכבד גם בנבואה השנייה ( ב , א-ט ) והשלישית ( ב , י-יט ? . ( פסוק א הוא נוסחת הפתיחה לנבואה הראשונה , ולא לספר כולו . הנבואות הבאות מוכתרות בפתיחות משלהן ( ב , א , י , כ . ( הפתיחה מציגה את זמן הנבואה :...
To the book