פרק ד

[ א-יא ] תפילתו תלונתו של יונה ; יונה לומד לקח . [ א ] * 1 רע אל יינה רעה גדולה ו » חר לו . בעברית המקראית הקלאסית היינו מצפים לצורה " ויךע בעיני יונה " ... ( כגון בבראשית מח , יז ; ישעיה נט , טו . ( הכתוב מבטא כאן את הסיבה והתוצאה בשימושי לשון דומים : ה ' שב מחרון אפו ( ג , ט , ( ועל כך חורה ליונה . וראוי לתת את הדעת על המבנה הכיאסטי בין תגובת ה' לתגובת יונה , היוצר את הרושם שהשניים החליפו תפקידים : מחרון אפו ( ג , ט ) על הךעה ( ג , י ) \^ וירע ... רעה ( א ) ^ ויתר לו ( א ) במלים "וירע ... רעה גדולה " יש משום משחק מלים על הכתוב לעיל : "וייךאו האנשים יךאה גדולה את ה '" ( א , טז : ( בעוד שהגויים יראים את אלוהי ישראל , הרי יונה , שליחו , אינו משלים עם מעשיו ויוצא חוצץ נגדם . יונה אינו שש על הצלת נינוה אלא רוגז עליה , מכיוון שמהימנותו עלולה להתערער , כדברי רש"י : "עכשיו יאמרו האומות שאני נביא שקר . "  To the book