פרק ג

[ א-ד ] הטלת השליחות בשנית וביצועה . [ א ] "ויהי ךבר ה' אל יונה שנית לאמר . בפרק א , א נאמר : "וןהי דבר ה ' אל יונה בן אמתי לאמר , " הפסוק שלפנינו הוא מעין חזרה לנ קודת ההתחלה . אין המחבר צריך לשוב ולציין בו שיונה הוא "בן אמתי , " ומצד שני הוא מזכירנו שזהו ניסיונו השני של ה' לכפות את שליחותו על הנביא . המספר נמנע מלחזור על סיבת השליחות " ) כי עלתה ךעתם לפני . (" [ ב ] קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה א » שר אנכי דבר אליך . ובפרק א , ב נאמר : "קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקךא עליה . " במלים "את הקריאה אשר אנכי דבר אליך" יש משום הקפדה עם יונה , שהתחמק מציות לקריאה הראשונה . המספר מוסיף עדיין להעלים מן הקורא את תוכן הקריאה , ובכך הוא מגביר את המתח . למלים האחרונות השווה שמות ו , כט-ל : "דבר אל פךע י ה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך . " נראה הדבר כאילו עושה המספר של ספר יונה שימוש ישיר בכתובי התורה : גם שם מדובר בנביא ( משה ) המבקש להתחמק משליחותו . יש לתת את הדעת על כך שהמספר שב ומכנה את נינוה "העיר הגדולה , " משום ולציון גדולתה יהא המשך וטעם מיידי ( בפסוק ג . (  To the book