הכחש והמרמה מאפיינים את ישראל מבטן ומלידה [א-ט]

המלה "מךמה" החוזרת ונשנית בפסוקים א-וז היא מלת מפתח , המחברת בין חלקי הפרק . אם נוסיף לה את המלים "כחש " ( א , ( "לעשק" ( ח ) ו " שןא" ( יב , ( יתברר לנו שמושגי יסוד אלה מתחום המוסר החברתי מהווים את חוט השדרה של התוכחה שבפרק זה . ? בפסוק א מוצבים זה לעומת זה אפרים לשלילה ויהודה לחיוב ( אם אכן אין לראות ב"יהודה" שבכאן תוספת מאוחרת . ( פסוק ב מדבר על כזבו והפכפכנותו של אפרים . בפסוק ג ספק אם יש לקרוא , כפי שגורסת המסורה : "וריב לה ' עם ןהוךה ;" כנראה דן גם הוא בישראל , שעמו יש לה ' ריב , דהיינו ויכוח משפטי . לפי פסוקים ד-ה הצליח יעקב להערים על עשיו אחיו ולהיאבק בהצלחה עם המלאך . עניין זה נקשר אל קודמו בגלל סיומו של פסוק ג : "ולפקד על ! עקב כךךכיו כמעלליו ןשיב לו . " פסוקים ו-ז קוטעים את המיתוס של יעקב ופותחים בהטפה דידאקטית דתית . פסוק ח מחזיר אותנו אל הפולמוס , והפעם עם צאצאו של יעקב , אפרים , הנוהג מנהג של מרמה ועושק ואף מתייהר בעושרו ובאונו ( ט . ( מיד אחרי כן באה תגובת ה , ' שהוא אלוהיו אשר הוציאו ממצרים ועוד יושיבו "באהלים , " כנראה עקיצה על שגשוגו המסחרי בכנען . בהמשך נאמר שה' מדבר...  To the book