פרק ב

[ א-ג ] נבואת פיוס והשלמה . בפסוקים אלה כלולה נבואת נחמה הנקשרת לשמותיהם של ילדי הושע . היפוך היחס אל העם בעתיד מבוטא באורח סמלי על ידי סילוק המרכיבים השליליים משמות שני הילדים הצעירים , ( לא ) עמי ו ( ל'א ) לרומה , בעוד שלשם "יזךץאל" מוקנית כאן משמעות אחרת , חיובית . שלא כרגיל אצל הושע אין ההיפוך מותנה כאן בתשובה . נראה שזהו קטע חסר , מעין מדרש נחמה על שמות הילדים , בדומה למדרש שבסיום הפרק , פסוקים כד-כה ( ואמנם כמה מן הפרשנים טוענים שמקומם של פסוקים כד-כה הוא אחרי פסוקים א-ג . ( יש הרואים בנבואת נחמה זו נבואה מאוחרת ומסתמכים בין השאר על פסוק ב , שבו מדובר על איחוד מחודש בין יהודה וישראל ושיבה מן הגלות , בדומה לנבואת יחזקאל ( לז , טו-כב , ( וראה על כך במבוא לספר . [ א ] כחול ה » ם אשר לא ימד ולא יספר . נוסח משולב של שתי ברכות מקראיות , המתארות את ריבוי הזרע . אל הדימוי האומר שהעם ירבה "כחול ^ שר על שפת הים , " או בדומה לכך ( בראשית כב , יז ; לב , יב ; ישעיה י , כב , ועוד , ( מצורף דימוי אחר , של "מדידה " או " ספירה . " הפלגה כמותית כזו שייכת במקורה למטבע לשון אחר שמשמעותו דומה-תיאור ש...  To the book