אחז מלך יהודה

פרק טז , המספר על תקופת אחז בן יותם , חורג בהיקפו מן הסקירות הלאקוניות , שהוקדשו למלכי ישראל ויהודה בפרקים יג-טו . בין נוסחת הפתיחה ( א-ד ) לנוסחת הסיום ( יט- כ ) מפרידים 4 ו פסוקים . בהרחבה זו שני חלקים ; הראשון ( ה-ט ) מדווח על התקפת רצין ופקח על יהודה והצלתה בעקבות מסעו של תגלת פלאסר השלישי , מלך אשור . סקירה זו רחבה למדי בהשוואה למסופר על פלישת תגלת פלאסר לישראל ותוצאותיה החמורות ( טו , כט . ( אף על פי כן הבנת ההתרחשויות מותנית בנ תונים נוספים בישעיה ז , א-י ובאנאלים של תגלת פלאסר . ? החלק השני ( י-יח ) מספר על השינויים הפולחניים , שהנהיג אחז במקדש ירושלים ( ראה להלן . ( בחלק זה בולטת גישתו הפרגמאטית של מחבר ספר מלכים ( בניגוד למחברספרדברי הימים ) בעצם העובדה , שאין הוא נוקט עמדה כלפי אחז שנטל לעצמו חירות לשנות את אבזרי הפולחן ולשמש בקודש . נעדרת אפילו ביקורת עקיפה על מעשים אלה באמצעות מחאה של כוהנים או נביאים . ניתן להניח , שהיו מקורות נוספים שהוקיעו את מעשיו , בדומה למקבילה בדברי הימים ב כח , כב-כג , שם נתפסה הצבת תבנית המזבח הארמי כסגידה לאלוהי ארם . אמנם גם בפרקנו מצויה ביקו...  To the book