חוכמת שלמה [ט-יד]

רבגוניותה של חוכמתו הספרותית של שלמה יש בה כדי לספק הסבר מה לעובדה , שרובה של ספרות החוכמה העברית - משלי א-כט ; שיר השירים ; קהלת - מיוחסת לו ( ראה משלי א , א ; י , א ; כה , א ; שיר השירים א , א ; קהלת א , א , יב , ( וכן מיוחס לו ספר חוכמת שלמה , הכתוב יוונית . דעה רווחת היא , שלא שלמה כתב את הספרים המאוחרים , אך נשאלת השאלה באיזו מידה מהימן הייחוס של סוג ספרותי זה לשלמה ? אף החוקרים , הרואים בסיפורי גדולת שלמה מסורת אגדית בשל ההפלגות בעושרו ובחוכמתו , מוצאים גרעין היסטורי במסורת זו , שהרי המקדש , הארמונות וערי המסכנות שבנה שלמה נשארו אחריו כזכר וכעדות חזותית לגדולתו ולעושרו . יש חוקרים המייחסים מהימנות היסטורית לחוב מת המשל של שלמה , באשר לדעתם היא מעוננת היטב ברקע ההיסטורי של תקופתו . הם מצאו בפך פלשתי מעוטר ממגידו עיצוב אמנותי מוחשי ביותר לנאמר בפסוק יג : "וידבר על העצים מן ה ^ לז 7 & # בלבנון ועד האזוב # ק \ ר יצא בקיר וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הלמש ועל הדגים . " על הפך מצויר אדם , המנגן בנבל , כאשר מימינו ומשמאלו מצוירים בעלי חיים שונים , הצועדים לכיוון עץ תומר . לדעתם , צייר כ...  To the book