פרק כ

" ומה » ש לי עוד צדקה ןלזעק עוד אל המלך" ( כט ) מהווים הד לאזהרתו של שמואל באותו נאום : "וזעקתם ביום ההוא מל ? ני מל ?? ם " ... ( שמואל א ח , יח ? . ( כוונת המחבר להציג את מעשי הגמול ונדיבות הרוח מכאן מול עיוות הדין מכאן בולטת בקישורים הספרותיים בין האפיזודות הללו . הביטוי "עשה הטוב בעיניך , " המוסב לדוד , מופיע בתוך תיאור ירידתו של שמעי בן גרא לקראת דוד ( יט , ( בדברי מפיבשת ( כח ) ובדברי בתלי ( לח-לט . ( כל המדברים מטעימים את פנייתם לדוד " אדני המלך , " ולעצמם הם שומרים את הביטוי "עבדך . " בהעמדה זו בולט דווקא עיוות הדין בפרשת מפיבשת - פסק דינו קצר הרוח של המלך בדבר חלוקת שדותיו של מפיבשת , שהם בעצם נחלת אבותיו ( השווה ט , ז . ( פסק דין מעוות זה , שדוד לא תיקן אותו אלא בחלקו ותוך כדי נזיפה במפיבשת וקוצר רוח של אי אמון בטענותיו , משמש הצדקה מוסרית לפורענות המזומנת מיד לדוד - מרדו של שבע בן בכרי , אשר הכריז : '' אין לנו חלק בדוד ולא נמלה לנו בבן ישי" ( כ , א . ( חז"ל תלו בעיוות דין זה את חלוקת הממלכה בימי רחבעם ( שבת נו , ע '' ב . ( [ מג"ל ] [ מב-מד ] על פסוקים אלה ראה להלן , במבוא לפר...  To the book