משל העדר המופקר [ט-יב]

לפנינו מספר תיאורים קצרים , המצטרפים יחד למעין משל : אין זה משל של ממש , משום שאין בו עלילה שלמה , שהיא תנאי לקיומו . אף על פי כן אפשר לשחזר כאן עלילה , שבה מצטייר עדר מוזנח , שצופיו עיוורים ואינם מבינים דבר ( י , ( בעוד שתפקידם לעמוד מר חוק ולהתריע על בואן של חיות טרף . כלבי העדר , מגיניו , אילמים : "לא ייקלו ל 5 בח , הזים שלבים אסלי לנום" ( י , ( והרועים עצמם פונים איש לבצעו , סובאים יין ושיכר , ולפיכך נתון העדר לסכנה , וכל חיות היער והשדה באות לטורפו ( ט . ( בלשון אירונית מזמין הנביא את החיות לבוא ולאכול בפתיחת דבריו , ורק לאחר מכן הוא מפרט את מצב העדר . ? כלליותו של הכתוב מקשה את זיהוי רקעו . יש אף סבורים , שאין כאן גינוי למנהיגות העם בזמנו של הנביא , אלא תיאור של מצבו בעבר , קודם שאכלוהו חיות היער כביכול , כלומר : קודם לגלות . אולם קשה להבין מה טעם מצא הנביא בסקירה מעין זו , שאין עמה כל רמז לץבר , ובעקבותיה אין כל לקח ומוסר השכל . לפיכך סביר יותר להניח , שהנביא מתאר בקיצוניות נבואית אופיינית את אדישותה של המנהיגות בזמנו הוא . פרט לאופיה הכללי של התוכחה יש לציין את מיעוט הידיעות ע...  To the book