פרק נ

[ א-נ ] דברי תוכחה . נראה כי ככל שמשקפות הנבואות את המציאות בארץ ישראל לאחר שיבת ציון , כן מתרבים בהן יסודות של תוכחה לעם . לפנינו תנובה של הנביא לתלונות העם - מוטיב החוזר אף הוא בספר ( ראה גם נח , ג . ( הנביא מכוון את דבריו כנגד תלונה כללית של העם , שאינה מתייחסת רק להווה הקרוב . מדבריו עולה , שהוא מגיב על תחושה כללית בקרב העם , של סבל על לא עוול בכפו ( פסוק א : "הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעים שלחה אקןקם . ( " התוכחה אינה אפוא על מעשים מסוימים בהווה , אלא כנגד הרגשת הייאוש והדכדוך אין אונים לנוכח גורלו של העם , שיוחד לו בלא סיבה נראית לעין . לפיכך הסברו תוכחתו של הנביא , שהסבל הוא תוצאה של חטא וכי מי שהביאו יש בכוחו נם לפדות ולהציל ( ב , ( יש בהם בצד התוכחה גם כיוון דרך לעם המיואש : אם תפנו אל מי שהביא את הרעה - תינצלו , בתנאי שלא תחטאו כאבותיכם . [ יה"פ ] [ א ] ס ? י כליתות אמכם . את תוכחתו פותח הנביא בשאלה ריטורית : האם נתן ה' גט גירו שין לעם , כבעל המשלח את אשתו ומנתק את הקשר עמה לעד ? האם מכר ה' את עמו לנושים תמורת חובל מובן שהתשובה לכך שלילית : בפשעיכם נענשתם . ? ספר כריתות הוא שטר ...  To the book