המצב בירושלים עם שיבת ציון [יד-כא]

מתוך קינתה של ציון ומדברי הניחומים של הנביא ניתן לעמוד על הבעיות שהטרידו את שבי ציון ולצייר את תמונת ירושלים באותה עת . ? ירושלים עצמה מצטיירת כאן כעיר שיושבים בה זרים , אלה שנטלו חלק בהריסתה ( יז . ( היא שוממה והרוסה בחלקה ( יט , ( ורק בחלק קטן ממנה אפשר ליישב את בניה החוזרים אליה . העדר החומה מטריד ביותר את יושביה , והבטחתו של האל : "חומתיך נגדי תמיד" ( טז ) מלמדת , שאין הנביא רואה סיכוי קרוב לבניית החומה , ועל כן דבריו הם כלליים בלבד . ? האווירה בקרב שבי ציון בירושלים קשה ביותר . מן הכתוב עולה , שעיקר בעייתם היא התחושה שנעזבו לנפשם ונשכחו אפילו על ידי האל עצמו ( יד . ( תחושה זו מובנת היטב : השבים מבבל , שהיתה מטרופולין תרבותי וכלכלי אדי ר , ראו לפתע בירושלים מקום שכוח . זאת ועוד : יש לשער שהעולים היו לפחות בחלקם אידיאליסטים , שבאו לארץ ישראל מתוך אמונה עזה בהבטחות הגאולה של נביאי ישראל ובראשם ישעיהו השני , ונתאכזבו קשות . האכזבה החלה בודאי כבר עם ההליכה במדבר , שמן הסתם היתה קשה ומייגעת , ולא כפי שהבטיח הנביא בהיו תם בבבל . האכזבה ממיעוט העולים היתה לבטח אף קשה מזו , ותחושת הבדידות...  To the book