|
|
פסקה זו נתונה בתוך מסגרת של לשון פנייה לעם בפסוקים נ , יב : "שקעו אלי בית לעקב" ( ג ;( "שקעו אלי אבירי לב הךחוקים מצךקה" ( יב , ( והיא באה בין שתי נבואות שעניינן בבל : פסוקים א-ג בפרקנו , ופרק מז כולו . תיאור בריחת אלילי בבל בפסוקים א-ג , כשהם מוע מסים על בהמות משא , דומה לכתוב בפסוק ז שלהלן : נשיאת האלילים על כתף . כמו במקו מות אחרים בספר , גם כאן מתקשרים המוטיבים זה לזה בכך שקשה להבחין בין נבואה אחת למשגה . מכל מקום , נקודת הכובד של הפסקה ג-יג אינה האלילים , אלא ניגודם המוחלט , אלוהי האמת . הנביא מדגיש זאת בהשתמשו בסגנון מיוחד של חזרה על אותה מלת מפתח " - אני" ( האל , ולא הם , הפסילים : ( " ועד זקנה - אני הוא , ועד שיבה - אני אקזבל , אני גנשיתי ואני אשא ואני אקבל ואמלט '' ( ד , (
To the book |
|
|