פרק מו

קורא לעובדי האלילים לבוא ולהוכיח , מי מהם ניבא ו '' השמיע זאת מקדם" ( כא . ( "זאת" - מפלת בבל וגאולת ישראל . בתארו את עצמו כמושיעו של ישראל מגדיר עצמו האל כ"אל מושיע , '' ולפיכך הוא פונה לכל הרוצה להיוושע מקרב העמים , שיכיר בו ובבלעדיותו ( כב . ( [ כג ] כי לי תכרע כל 3 לך תשבע כל לשון . על פי פירוש אחד שיעור הכתוב הוא : בעתיד לי תכרע כל ברך וגר , או : ראוי שלי ישתחוו . פירוש שני טוען , כי במלים אלה יש משום ביטוי להשקפה מעניינת על הפולחן בכלל ועל משמעות הפולחן של כל מי שמתכוון לעבוד לאל , אך מתוך בורות , נמצא עובד לאל שאינו אל . על כך אומר הנביא , כי כל קורבן המוקרב בעולם וכל ברך כורעת ( נם לפני האלילים ) מכוונים בסופו של דבר לאלוהי ישראל , לפי שהוא האל היחיד ואין בלתו . כך גם ניתן לפרש את האמור במלאכי א , יא : "כי ממזרח שק 1 ש ןעד מבואו גדול שמי בנוים ו ; 1 כל מקום מקטר מגש לשמי ומ ? חה טהורה . " [ יה"פ ] [ כד ] על כתוב זה אמר רש '' י כי הוא מסורס , ויש לפרשו כאילו נאמר בו : "אך לי בה / אמר , ןגךקות ועז , " ושיעורו : על אף שכל הגויים ישתחוו לפניו , הרי רק לכנסת ישראל יהיה ה' מקור צדקה ...  To the book