"הנותן בים דרך" - טיפולוגיה של יציאת מצרים [טז-כא]

פשוק יח מזכיר "ךאשנות ןקךמניות . " למרות הדמיון למוטיב הראשונות והחדשות אין מדו בר כאן בנבואות על מפלת בבל , אלא באירוע קדום יותר - יציאת מצרים . כך מתברר היטב מן התמונה של נתינת דרך בים ( לא במדבר ) ומן התיאור של סוס ורכב המוצאים את קצם בים . הדמיון לסיפור בקיעתו של ים סוף הוא מובהק , ומצוי נם בפרק נא , י : "הלוא את היא המסלקת ים מי תהום רבה וזעומה מעסקי ים ח ך לעבר ןואולים , " וכן גם בפרק סג , יא-יג : '' איה המעלם מים את רעי צאנו ... מוליך לימין משה זרוע תפאךתו בוקע מים מפניהם ... מולי כם בתהמות '' וגו * . ' מכל התמונות הללו עולה תפיסה , הרואה בגאולה מבבל דגם חוזר של פרשת הגאולה ממצרים . תפיסה זו טוענת , שיציאת מצרים לא היתה אירוע חד פעמי במהותו , אלא אירוע טיפולוגי , המאפיין את קורותיו של עם ישראל ואת פרשת יחסיו עם אלוהיו . תפיסה זו מהווה נקודת מוצא לכמה וכמה נביאים , המתארים את גאולת העתיד בקווים הגזורים על פי הדגם של יציאת מצרים . ? הושע , בן מאה ט' לפה"ס , מנבא כי קודם לגאולה יפתה האל את עמו , המדומה לאשה : 'ץהלכתיה סמךבר ח בךתי על לבה ... ו ^ נתה ^ ' מה כימי געוךיה וכיום עלתה ...  To the book