פרק לד

זמנם - לאחר חורבן יהודה וערב שיבת ציון 540-580 ) לפה"ס לערך . ( מעלליה של אדום ליהודה בימי החורבן שעליו התריעו הנביאים ( יחזקאל לה ; עובדיה ) והמשוררים ( איכה ד , כא-כב ; תהלים קלז , ( עדיין אקטואליים בעיני הנביא ומאזיניו , והם ניתנים כאן במלוא ביטוי הזעם ( השווה סג , א-ו . ( אדום הוא "עם חרמו" של ה' ( לד , ה . ( מדובר ב '' יום נקם לה' my שלומים לריב ציון" ( ח , ( ואולי מרומז כאן חורבנה של אדום ( שאף הוא אירע במאה ו' לפה"ס . ( החורבן המאוחל והמיוחל לאדום הוא טוטאלי , על פי המסורת הספרותית של קללות על מפרי בריתות . פרק לה משלים את התמונה , ומבטא את הציפייה לגאולת ישראל ולשיבת ציון , שתבוא אחר מפלתם של אויבי ישראל . נושאו , סגנונו ותוכנו של פרק זה קושרים אותו אפוא לפרקים מ-סו . [ י"א ]  To the book