הרקע המיתולוגי של המשל על מלך בבל [ג-כג]

הנביא פונה אל הנוגש - מלך בבל , ומתאר בציוריות את המפלה הצפויה לו : ה' ישבור את מטהו - שבט המושלים ; הברושים והארזים ישמחו למפלתו . ברדתו לשאול ישמחו הרפאים , מלכי הגויים , וכולם ילעגו למלך בבל המתנשא , שבנפילתו יהיה כאחד האדם . הנביא מדמה את מפלת מלך בבל לנפילתו של הילל בן שחר מן השמים ולגדיעתו של עץ לארץ . עומק הנפילה יהיה כגודל ההתנשאות : מלך בבל ביקש להרים כיסאו , לשבת בירכתי צפון , לעלות על בנ ^ תי ^ ב ולהידמות לעליון ; אולם שאיפותיו יושמו לאל , והוא ירד אל ירכתי בור לשנינת הצופים . ? התיאור מלווה בךקמה ציורית השאולה בחלקה מספרות העלילה המיתולוגית הכנענית , שהדיה נשתמרו הן בכתבי אוגרית והן בקטעי מקרא . שבירת סטה הנוגש מזכירה מחד גיסא את מטות האלים , ומאידך - את מנהגם של מלכי אשור ומצרים לשאת מטות , כמוכח בתמונות עתיקות . במיוחד נשמעים במשל זה הדים למוטיב ההתנשאות והמרד באל ולסיפורים שרווחו בתיאורי מושב האל וגן האל והמאורעות שאירעו בהם . כך , למשל , באחד מגלגולי המוטיב מסופר בעלילה אוגריתית כיצד עולה עתת'ר ערט' על כס המלוכה בתמיכתה של אשרה . הלה מתנשא לעלות , לרשת ולשבת בכיסאו של ב...  To the book