אשור בהשקפת עולמו של ישעיהו

ישעיהו הוא הנביא הראשון , שהיה עד לשלטונה של אימפריה אדירה , שהטילה את חתי תה על פני המזרח הקדמון כולו מבבל ועד מצרים . תופעה זו עוררה אצל הנביא בעיות בתחום האמונה , הנהגת העולם על ידי האל , מעמדו של ישראל בין העמים ועתידו לנוכח התעצמותה של אשור . בנבואותיו על אשור מפתח ישעיהו תפיסה תיאולוגית , הנוגעת לעלייתן ולנפילתן של ממלכות גדולות , כשברקע - הצורך ליישב את השאלה , כיצד הצליח עם אלילי להתחזק במידה כה רבה . בעיה מעין זו יכולה היתה להתעורר רק במסגרת החשיבה המונותיאיסטית , הרואה בכל האירועים בעולם את התגלות רצונו של האל האחד . החשיבה האלילית הסבירה את התעצמותן של ממלכות כביטוי לעוצמתו של האל הלאומי של אותה ממלכה , ולא נתעוררו בקשר לכך בעיות תיאולוגיות כלשהן . לא כן החשיבה המונותיאיסטית של ישעיהו , שהוצרך ליישב את הקושי , מדוע הצליח האל את דרכה של אשור האלילית - שהרי הצלחה צבאית נתפסה כעדות לחסד אלוהי . ? את תשובתו לשאלה זו נותן הנביא כבר במשפט הפותח של נבואתו : אשור אינה אלא מכשיר ביד האל להעניש בו את העמים הראויים לעונש : "בגוי חנף אשללזנו ןעל עם עננךתי J & / VT ( ו . ( מכאן הגדרת אש...  To the book