סיגים ובדילים: הרקע המטאלורגי [כד-כח]

' ץן ^ רף כבר סיגיך ואסיךה כל בדיליך " ( פסוק כה , ( הנמשל בהקשרם של הפסוקים כד-כח ברור : הרשעים או החטאים , אויבי ה , ' ייבדלו או יפלו , ואילו הטובים או הצרופים ייוותרו , כפי שנאמר בפסוק כד : "הוי אנחם מצרי ןאנקמה מאויבי . " רש '' י פירש : "מכה אחר מכה עד כלות הפושעים , '' וכך גם רד"ק . "פעם אחר פעם עד שאצרוף אותך ותישארי נקייה . " הפירושים שניתנו למשל משקפים את המצי אות בזמנם של הפרשנים המסורתיים . רש"י גרס : "תערובת נחושת בכסף קרוי סיג , אף כאן תערובת רשעים עם הכשרים . אני אכלה הפושעים שהם הסיג , " ואילו רד '' ק : "ר '' ל , כי הבדיל מעורב בכסף עד שינקוהו ממנו , ואמר בלשון רבים בדיליך להביא כל התערובות המעורבים בו ? . " התרגומים הקדמוניים לא הוסיפו הרבה להבנת המשל . בתרגום השבעים יש תוספת לפסוק , הבאה להבהיר את הנמשל דווקא : "ואצרוף אותך באש אכלה את הממאנים לשמוע בקולי , ואבדיל ממך את כל החוטאים ; " אך הוולגטה , בעקבות נוסח המסורה , הדגישה את צריפת הסיגים ( במובן של פסולת , ( כדי טיהור , ועל הסרת הבדיל ( במובן של מתכת ובלשון יחיד ) נאמר , ram omne stannum tuum . excoqnam ad purum s...  To the book