הרקע ההיסטורי לנבואת ישעיהו בן אמוץ

יש יסוד להניח , שפרק ו הוא חזון הקדשת הנביא , ואם כך , החל ישעיהו להינבא "בשנת מות הו ^ ק י ך לזיהוי' » א . ( באותה עת מלך אחז נכדו של עוזיהו , ולכן , בניגוד לאמור בפרק א , א , לא ניבא ישעיהו כלל בעת מלכות יותם ( ראה להלן , בפירוש לפרק א , א . ( מכל מקום , הנבואה הראשונה בספר , שרקעה ההיסטורי המדויק ידוע לנו , היא מימי אחז ( פרק ז , ( ונראה שנאמרה בשנת 734 / 3 לפה"ס . הנבואות האחרונות של ישעיהו , שתאריכן ברור , הן משנת 701 לפה"ס , בעת שצבא אשור צר על ירושלים בימי חזקיהו ( לו , א . ( נמצא שישעיהו ניבא בשליש השלישי של מאה ח' לפה"ס , ותקופת נבואתו עומדת בסימן עלייתה של אשור והשתלטותה על המזרח הקדמון . אחת הבעיות המדיניות המרכזיות שעמדה בפני מלכי יהודה באותן שנים היתה , איזו עמדה יש לנקוט לנוכח התעצמות אשור . * בשנת 734 / 3 עלו צבאות פקח בן רמליהו מלך ישראל וךצין מלך ארם למלחמה על ירושלים כדי לאלץ את ממלכת יהודה להצטרף לברית נגד אשור . ישעיהו אימץ את לבו של אחז מלך יהודה וניבא על כישלון המתקפה ועל חורבנן של ממלכות ישראל וארם ( ראה בפירוש לפרק ז . ( בכנותו את המלכים התוקפים '' שני זנבות האו...  To the book