המעשר [ל-לג]

במיוחד כלי מתכת ( כלי זהב וכסף וכדומה , ( ולעתים אפילו חלק מן הבהמות הבריאות ובעלות הערך , בניגוד לחולות שהושמדו ( שמואל א טו , ט ) - נלקח והוקדש בלעדית לה' ( דברים ב , לד-לה ; ג , ו-ז ; יהושע ח , ב , כו-כז ; י , כח - יא , יד . ( יש שהושארו בחיים גם הבתולות שבנשות האויב ( במדבר לא , יז ואילך . ( הרכוש שנלקח שלל היה קודש לה , ' וכל הנוגע בו או נהנה ממנו הופך בעצמו לחרם , ולכן נענש במיתה ( ראה סיפור עכן ביהושע ו , יז-כד ; ז ? . ( תפיסות דומות עולות גם ממקורות חיצוניים שונים , כגון מצבת מישע , שבה מכריז מלך מואב , כי כבש את נבו והחרים את תושביה לאל עשתר כמוש . גם הסופרים הקלאסיים מעידים על מנהגים דומים ברומא העתיקה . הקלטים , למשל , נהנו להשמיד את כל הנפשות , ואת הרכוש היו עורמים לערמות ומקדישים אותו לאל . כל הנוגע ברכוש היה נענש במיתה . ? הפסוקים שלפנינו מדברים בחרם היחיד , הדומה באופיו לחרם הציבור . אדם המוחרם לאל מוצא להורג , כדרך שמשמידים אויב המוחרם בחרם הציבור ( פסוק כט . ( רכושו של המוחרם מוקדש לה' או נמסר לכוהן , כדרך שמקדישים כלי מתכת לה' בחרם הציבור ( השווה במדבר יח , יד . ( לפי...  To the book