דין שמיטת קרקעות [ב-ז]

השם "שמ \? ה , " המשמש בפי חז"ל ככינוי לדין , אינו נזכר בפרקנו , והוא נגזר מן השימוש בפועל שמט בחוק המקביל בשמות כג , י-יא : " ומשביעת תשמטנה ונטשינה . " פירוש הפועל לשמוט הוא להשליך משהו הנתון ביד , ובהשאלה הוא מכוון להפסקת עיבוד הקרקע בידי בעליה . המונח norm * לעצמו מצוי בתורה בהקשר לשמיטת כספים ( דברים טו , א-יא . ( שמיטת כספים חלה אף היא בשנה השביעית , והיא קרויה "שנת משבע שנת משמ ^ ה" ( דברים טו , ט . ( בדומה לכך קובעת '' מצות הקהל , " שיש לקרוא את התורה "מקץ v 7 v ^ ונים במעד שנת משמשוה בחג הקזכות" ( שם לא , י ? . ( דין שמיטת הקרקעות בפרקנו קובע , שלאחר שש שנים של עיבוד הקרקע - שדות ומטעים ( ג , ( אין לעבדה בשנה השביעית ( ה , ( והיכולים הגדלים מאליהם נתונים בשנה זו לכלל תושבי הארץ לרבות הגרים ( ו , ( ואף לבהמות ולחיית השדה ( ז . ( כלומר , דין האדמות המעובדות בשנה זו כדין אדמות ללא בעלים . מבחינת תוכנו אין דין שמיטת קרקעות בפרקנו שונה בעיקרו מזה שבשמות בג , י-יא , אולם נוספו בו הדגשים ושימושי לשון , המציגים אותו כדין המעוגן בתפיסה תיאולוגית רחבה . במקום הפועל שמט הנקוט בספר שמות (...  To the book