|
|
הפרק פותח בפנייה לבני ישראל להיות קדושים כדי להתקרב למעלת קדושתו של אלוהים עצמו . לאחר מכן בא לקט של צווים דתיים ומוסריים . להוציא כמה עניינים ספציפיים - בשר זבח שלמים , שפחה חרופה ונטע רבעי - הרי לפנינו מעין '' אני מאמין" דתי מוסרי של האדם מישראל , בדומה לעשרת הדיברות . ואמנם מצויות בפרק זה מקבילות קרובות לכמה מן הדיברות , וכן הקבלות ענייניות לשאר הדיברות . אלא שדיברות אלה באים בפרקנו בלבוש לשוני וסגנוני שונה מזה של עשרת הדיברות שבשמות כ ובדברים ה ( ראה טבלה בעמוד זה * . ( חוקרים מצאו בפרק רשימות אחדות של עשרה דיברות , אלא שהללו הן בדרך כלל רשימות שרירותיות , שיש להן הקבלה מועטה לעשרת הדיברות . ? במהלך הפרק חוזרים הביטויים "אני ה '" או "אני ה' אלהיכם" שש עשרה פעמים ( כל אחד מן הביטויים - שמונה פעמים . ( נראה שחזרת הביטוי נועדה לתת תוקף לצווים , הנתונים ברובם המכריע למצפונו של הפרט . לא תמיד יש סאנקציה כנגד העובר עליהם , ופעמים נם אם יש כזו , אין ודאות שבעל העברה ייתפס . לפיכך נמצא לנכון לחזור ולהזכיר , שקיום המצוות נעשה בתוקף הסמכות האלוהית המתלווה אליהן . בסוף הפרק באה חתימה , שהיא ...
To the book |
|
|