פרק יד

[ א ] וידבר ה ' ץ , ל משה לאמר . זוהי פתיחה חדשה , המבדילה בין דיני אבחון המחלה לדיני הטיהור הנלווים לסיומה . [ ב ] זאת תהיה תורת ה ? צךע ? יו 0 טהרתו . פתיחה מעין זו מצאנו בדיני הקור בנות בפרקים ו-ז , ועיין שם . אף כאן באה " תוךה" במשמעה הצר , כלומר : דין מסוים בנושא מיוחד , המשמש בחוגי הכהונה . ןהובא אל הכהן . לפי ההמשך נראה שאין זו הבאה אל המשכן , אלא למקום כלשהו מחוץ למחנה . ייתכן שכוונת המלים הללו לומר , שחובה על הנגוע להיראות אל הכוהן , ורק הוא יקבע אם טוהר מצרעתו אם לאו . ? לסגנון הפתיחה של פסוק זה יש מקבילה בדיני הנזיר : " האת תולת המיל כיום מלאת ימי נזלו יביא אתו אל nri ? אחל מועד" ( במדבד ו , יג . ( בשני הפסוקים נזכרת ה '' תוךה , '' מצוין זמן הביצוע , שהוא בתום תקופה מסוימת , ושניהם מסיימים בצורך הבאה אל הכוהן . אף שם צריך הנזיר להביא שלושה בעלי חיים - לאשם , לחטאת ולשלמים ( ראה להלן , פסוקים יב , יט . ( סיום תקופת ההיטמאות וסיום תקופת הקדושה אינם נבדלים אפוא בקורבנותיהם . [ מ"פ ] [ ג ] ןןצא הכהן אל מחוץ למלעה . המצורע יושב מחוץ למחנה ( ינ , מו , ( ואינו רשאי לבוא פנימה לפני...  To the book