פרשייה זו מוצאה ממקור כוהני . היא שבה ומסכמת את הנאמר בבמדבר כז , יב-כג , ומתארת את גזרת ה' למשה זמן קצר לפני הוצאתה לפועל . העורך הכוהני של התורה מקשר לפיכך את סופו של ס"ד עם סוף ספר במדבר ( והשווה במדבר לו , יג לעומת דברים לד , א . ( ההוראה למשה לעלות אל הר העברים , הוא הר נבו , ולמות שם מנומקת בכך שמשה ואהרן מעלו בה ' ולא קידשו את שמו בקרב ישראל ( פסוק נא . ( על משמעותם של הדברים ועל גזרת אלהים ראה בהרחבה "עולם התנ " ך , " במדבר , עמ ' 4 וו . 170-169 , 124— על ביצוע הגזרה ראה להלן , פרק לד . [ מח ] בעצם היום הזה . ביטוי כוהני מובהק . ( השווה בראשית ז , יג ; יז , כג ; שמות יב , יז ועוד וראה הביאור לדברים א , ג . ( ביטוי זה בהקשר של סיום ספרנו עשוי לרמוז אל דברים לא , ב , כז ; לב , מו , כלומר הוא יוצר את הרושם שדברי משה האחרונים נאמרו כולם ביום אחד ובאותו יום עצמו הוא מת . [ נ ] והאסף אל עמד כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף א 9 עמיו . הביטוי " האסף אל עמך " נזכר אמנם גם בקשר למותו של אהרן ( במדבר כ , כב-כט . ( על משמעות הביטוי ועל מותו של אהרן ראה "עולם התנ " ך , " במדבר , עמ' . 127 בש...
To the book