דין הקדשה והקדש [יח-יט]

קדשה ( פסוק יח ) היא זונה ( בראשית לח , טו , כא ; הושע ד , יד ) "המקודשת ומזומנת לזנות " ( רש"י , ( כלומר מי שהוקדשה לאלהות מסוימת לצורכי פולחן הקשורים כנראה בפריצות מינית . אתנן ( פסוק יט ) הוא התשלום הניתן לזונה . מקובל לפרש שהמונח קדשה מכוון לזנות הקשורה בפולחנם של אלי הפריון , כדוגמת עשתורת , הרודוטוס ואחרים מספרים על תופעות כאלה של זנות פולחנית בעולם הקדום . הזנות הפולחנית שייכת למאגיה אנלוגית ( סימפתטית : ( אלה פעולות שמטרתן לחקות את התכלית המבוקשת - פריון האדמה והעדרים וריבוי פרי הבטן , ואולי מכוון גם המונח זונה כאן ( פסוק יט ) לזנות הפולחנית ; השווה ויקרא יט , כח : "אל תחלל את בתך להזנותה . " בדומה לזה מבארים שקדש ( פסוק יח ) הוא המזומן למשכב זכר ( בבלי , סנהדרין מה ע " ב . ( תופעת קיומם של קדשים ובתי קדשים נזכרת בעיקר בספר מלכים , בקשר לעבודת אלילים , והמלכים אסא , יהושפט ויאשיהו התאמצו לבער אותם מן הארץ . גם בתעודות מאוגרית נזכרים קדשים לצד כוהנים , ברם יש טוענים שאין בידינו ראיות בדוקות לקיום זנות פולחנית של גברים או נשים באזור זה של המזרח הקדמון . גם המתרגמים הקדמונים לא יד...  To the book