דין עגלה ערופה [א-ט]

לאחר שפירט הכתוב דין הרוצח בשוגג או במזיד ( פרק יט , ( בא כאן דין ההרוג הנמצא מוטל " ) נופל - " ראה שופטים ג , כה ; ד , כב ) בשדה ולא נודע מי היכהו נפש . הזקנים והשופטים של ערי הסביבה יוצאים למדוד איזו מן הערים קרובה ביותר אל מקום החלל . זקני אותה עיר לוקחים עגלת בקר ( כלומר פרה צעירה ) אשר לא עבדו בה , עורפים אותה אל נחל איתן , רוחצים ידיהם עליה , מכריזים - כנציגי העם - שלא היה להם קשר כלשהו לרצח או ידיעה עליו , ומבקשים כפרה לישראל על הדם השפוך . בפסוק ה נזכר שהכוהנים משתתפים במעמד זה , אך לא נתבאר תפקידם . לפי המשנה ( סוטה ט , ו ) הכוהנים הם האומרים את התפילה " כפר לעמף ישראל" וכוי ( פסוק ח . ( אפשר שפסוק זה הוסף על ידי העורך של ס " ד ובא לרמוז כי הטקס מתנהל תחת חסות דתית והשגחה של גורמים ממלכתיים דתיים ( השווה לעיל טז , יח-יז , כ ? . ( הרעיון של אחריות העיר לשלום הציבור מוכר בחוקי המזרח הקדום . כך קובעים חוקי חמורבי : ( 24-23 ) נשדד אדם ולא נתפס השודד , חייבים אנשי העיר שבה אירע השוד לשלם את הנזק , ואם נהרג הנשדד , ישלמו כופר למשפחתו . לפי החוק החתי , ( 4 11 ) אם נמצא חלל בשדה , חיי...  To the book