|
|
פרק יב פותח בהתייחסות לפולחן האלילי , לאחר מכן עובר לבעיית ריכוז הפולחן , ולבסוף שב ודן בסוגיית הפולחן האלילי וסכנותיו . ברם הקטע האחרון של הפרק ( פסוקים כט-לא ) איננו חלק אינטגרלי של סוגיית טיהור הפולחן וריכוז הפולחן , אלא עומד כקטע בפני עצמו . בקטע א-כח יוצרים פסוקי הפתיחה והסיום מסגרת ברורה : פתיחה בהצגת "החקים והמשפטים " ( א ) המוטלים על העם בארצו וסיום בציווי המסכם : "שמר ? שמץה . את כל הךבךים האלה אשר אנכי מצוף" ובהבטחה " למען ייטב לך" וגו' ( כח . ( הוצע לקבוע את פתיחת הקטע בפרק יא , פסוק לא ( ולא בתחילת פרק יב , ( ויש לכך תמיכה מן התורה השומרונית , שם נקבעה הפסקה אחרי פרק יא , פסוק ל . בהתאם לכך תתפרש ההקדמה על פני שלושת הפסוקים יא , לא-יב , א . בין כך ובין כך , עיקרו של הקטע מתחיל בפרק יב , פסוק ב . ? מבחינה סגנונית נחלקת היחידה כולה לשניים : . 1 פסיקים ב-יב : פנייה לישראל בלשון רבים והצגת עיקרי החוק ; . 2 פסוקים יג-כח : פנייה לישראל בלשון יחיד והצגת הוראות הנלוות לחוק . כל חלק נפלג אף הוא לשניים . ארבעת הקטעים מבוססים מבחינה ספרותית על עקרון ההנגדה 1 . א . פסוקים ב-ז : צו לטיה...
To the book |
|
|