מבוא

פרק ח דן במשמעות הדתית של מצבם הכלכלי של ישראל בעבר , במדבר , ובעתיד- בארץ כנען . בפסוקים א-ו נקראים ישראל להפיק לקחים מן הדרך הנסית שבה הנהיג ה' את עמו במדבר : לא היה מחסור בבגד ובמנעל- עוד בטרם בלתה השמלה , כבר היתה אחרת , והרגל לא בצקה ( לא התנפחה כבצק ) מחוסר מנעל . אך ראשון ועיקר לנסי המדבר הוא האספקה המופלאה של מזון בצורת מן ( שמות טז . ( היתה כאן תכלית לנסות את ישראל , אם ישמרו את המצוות שנלוו לירידת המן : איסור ללקט יותר מהמנה היומית , איסור להותיר מיום אחד למחרתו ואיסור לצאת ללקוט ביום השבת ( ראה שמות טז . ( אך בעיקר מוצגת כאן תכלית לטווח רחוק : ה' מאכילם מזון מוזר ובלתי מוכר כדי ללמד שאין להתייחס אל המזון כאל דבר הניתן בדרך הטבע " ) לא על הלחם לבדו יחיה האדם , (" אלא על ידי ציווי של ה' למשרתיו שבטבע " ) מוצא פי ה ' . ( " תכלית זו אפשר להשיג רק אם קדמה לירידת המן תקופת רעב ומחסור . הסבל והייסורים מטרתם חינוכית , כדרך שהאב מייסר את בנו . בדומה לזה נאמר להלן כט , ד-ה : "ואילך אתכם ארבעים שנה במךבר ; לא בלו שלמתיכם מעליכם , ונעלך לא בלתה מעל תלך , לרום לא אכלתם ףין ושכר לא שתיתם ...  To the book