דיני צדק בין אדם לחברו [א-ט]

פסקה זו מכילה "קובץ" דינים הנוגעים ליחסים שבין אדם לחברו . הדינים מופנים לכל אדם מישראל ( פסוקים א-ה , ט ) ולדיינים ( ו-ח . ( אדם מישראל מוזהר שלא להפיץ שמועות שקר ולא להתחבר לרשע ( א ;( לא להיגרר אחרי הרוב , אם המטרה היא להרע ( ב ;( לרחם על בעלי חיים , אפילו הם שייכים לאויבך ולשונאך ( ד-ה * . ( הפנייה לשופטים כוללת אזהרות בשבתם על כס המשפט ( ו-ח . ( השופט מוזהר שלא להטות משפט אביון לא לטובה ולא לרעה ; להתרחק מדבר שקר ; לא לגרום לעיוות דינם של נקיי כפיים ולא לקחת שוחד . שתי האזהרות האחרונות מנומקות . ה"קובץ '' נחתם באזהרה לכלל ישראל שלא ילחצו את הנר בנימוק שהם , בני ישראל , שהיו גרים במצרים , יודעים את נפש הנר ( ט . ( [ י"א ] לא נא ] ת ^ א # מע > ןווא . אל תשא על שפתיך שמועת שקר , דהיינו : אל תוציא מפיך שמועת שקר . זוהי אזהרה מפני הפצת דברי שקר , שבכוחם לערער את יסודות החברה . אל ת # ת * ךך עם ךשע להית עד חמס . אל תצטרף לרשע בשמשך עד חמס , דהיינו : אל חתן ידך למעשה עוולה בהצטרפך לרשע . "עד חמס" הוא עד זומם , שעדות השקר שלו גורמת חמס לאנשים חפים מפשע . [ ב ] לא תהיה אמדי רבים לרעת . לכא...  To the book