עצת יתרו לכינון מערכת המשפט בישראל [יג-כז]

יים ורוב הפרשנים החדשים . משורש זה באה המלה ךזךוה ( דברי הימים א טז , כז ) במשמעות שמחה . השורש חדה בהוראת שמח נמצא נם באוגריתית ובאכדית . ניקודו הסוטה של הפועל " ) ליחך' במקום "ניסך , ( " כשהחי"ת מנוקדת פתח במקום שווא , בא להקל על ההגייה , כמו 1 מן הפועל נסגה . [ י"א ] [ יא ] כי בדבר א / ער זדו ץליהם . הפירוש המקובל הוא : משום שזדו המצרים על ישראל - כלומר : עשו להם מעשה זדון - עשה בהם ה' שפטים . לפי פירוש זה , נגזר הפועל מן השורש זוד / זיד , והוראתו : עשה בזדון , בכוונה רעה ( השווה ירמיה נ , כט , ( ובהפעיל "הזידו" ( נחמיה ט , י , טז , כט . ( [ יב ] ל ** כל ^ לזם . קיצור לשון , תחת '' לחם ויין / ' שהוא ציון של סעודת ברית . וכן נאמר על מלכי צדק , כי "הוציא לךזם הין '' לפני שבירך את אברהם ( בראשית יד , יח ואילך . ( כמוהו עשה לבן שעה שכרת ברית עם יעקב : " ויקךא ל ^ חיו לאכל לךזם ויאכלו לךזם" ( ברא שית לא , נד , ( ואצל איוב ורעיו נאמר : "ויאכלו עמו לו זם כביתו" ( איוב מב , יא ) במעין סעודת השלמה . בכתובים אלה וברבים כמותם מוסב המונח "לחם" לא על המאפה בלבד , כי אם על כל המאכלים שבסעודה . ב...  To the book