מכת הברד היא המכה השביעית , ומשום היו תה שיא לעצמה תיאוריה מפורטים יותר מאשר במכות שקדמו לה , ובאים בסגנון חגיגי , ששזורים בו סממנים פיוטיים ( ראה בפירוט להלן , בדיון בפסוקים כג-כה . ( הברד הוא תופעה טבעית , אך הוא נדיר במצרים . ציונו כאן , כמכה הקשה ביותר שבאה על מצרים מיום היווסדה , מחריף את התיאור . תיאור המכה , בדומה למכות אחדות שפודשו לעיל , בא בצולה כיאסטית - לאחר שתיאר המספר את עוצמת המכה , חזר על אחרון ראשון ועל ראשון אחרון . אך לא על כל הפרטים חזל , אלא לק על העיקליים שבהם , ואלה מלומזים בחז לות של שימושי לשון או סגנון ( ראה טבלה משמאל . ( החתימה חוזרת על הפתיחה , לא חזרה לשונית סגנונית בלבד , אלא חזרה על התוכן . התיאול מתחיל בהקשיית לב פלעה ומסתיים באותו עניין . במבנה הכיאסטי מצליח הסופל להמחיש את החזלה אל נקודת המוצא , שבעקבותיה באה המכה השמינית . [ י"א ] [ טז ] ולמען ספר שמי ? כל האלץ . "שמי" כאן משמעו : כבודי , תהילתי . המלה "שם" נדדפת ל"כבוד" בתהלים קב , טז , ול"לןהלה - '' בישעיה מח , ט ; תהלים קו , מז . ויאמר ה' אל משה ... שלח את עמי ףעבךני ... אל לבף ובעבךיף ובע 5 ך ב...
To the book