פרשת מרים

בפרשה הקודמת נתגלתה גדולתו של משה כנביא . כאשר המשיכה רוח ה' לשרות על אלדד ומידד , דחה משה את קנאותו של יהושע בהכריזו : "ומי יתן כל עם ה' נביאים כי ירנן ה' את רוחו עליהם" ( יא , כט . ( גם פרשת מרים עוסקת בגדולת משה כנביא . הפעם לא זרים מנסים להפקיע מידי משה את מנהיגותו הנבואית , אלא אחותו ואחיו הם המערערים על בלעדיותו כנביא בטענה : "הרק אך במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר" ( ב . ( משה אינו מגיב על טענתם , והתורה מנמקת את חוסר תגובתו בהיות "האיש משה ^ ניו מאד מכל האךם" ( ג . ( במקום משה מגיב ה' על הטענה , והפעם - בשני מישורים : האחד - במענה מפורט , והשני - בעונש . ה' מבחין בבירור בין משה לבין כל נביא ( ו-ז ) ומעניש את מרים בעונש נורא , בצרעת ( ט-י . ( אהרן מתוודה על חטאו וחטא מרים בפני משה ומבקש רחמים על מרים ( יא-יב . ( משה מתפלל אל ה' ( יג , וראה להלן , ( ובעקבות תפילתו באה תנובת ה' ( יד-טו . ( תנובה זו אינה בהירה די צורכה , דבר שהביא פרשנים להניח , שיש כאן בטקסט חסר וקי טוע . אך נראה , שאפשר ליישב קושיה זו על ידי ההנחה , שתשובת ה' כוללת משל על דרך קל וחומר , המובע בשאלה רטורית למשה : בת ש...  To the book