( פרקיה מז , כח - נ , מ ) זו הפרשה החותמת את ספר בראשית , ועניינה צוואת יעקב וברכותיו , מותו וקבורתו , וכן צוואת יוסף ומותו . היא עשויה שתי מסורות בסיסיות : ו . מסורת עתיקה , הכוללת את tpyupn מז , כט - מח , ב ; מח , ח-כב ; נ , א-יא , יד-כו . . 2 מסורת כוהנית יותר מאוחרת , הכוללת את הקטעים מז , כח ; מח , נ-ז ; מט , כט-לג ; נ , יב-יג . במרכז המסורת העתיקה עומד יוסף , אבי אפרים ומנשה . הוא שנצטווה לקבור את יעקב ( מז , כט-לא , ( והוא מארגן קבורה זו ( נ , א-יא . ( בניו , אפרים ומנשה , נתברכו ברכות מיוחדות ( מר , 1 טו-טז , כ . ( שכם ניתנת ליוסף במתנה ( מת , כא-כב . ( יוסף השביע את אחיו להעלות את עצמותיו ממצרים בנוסח דומה לזה שהיה בפי אביו , כשהשביע אותו ( נ , כד-כו . ( אין במסורת זו רמז למערת המכפלה , וסבירה מאוד ההנחה , שלפי השקפת מקור זה נקבר יעקב בחלקת שכם , שקנה מידי בני חמור אבי שכם ( לג , יט . ( ראיה לכך הכתוב : "בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען , שמה תקברני , '' ( נ , ה ' , ( שאין לו עניין למערת המכפלה . ותן דעתך , שהפועל כרה עשוי להתפרש קנה , כדרך שהוא בדברים ב , ו ; הושע ג , ב . אשר ליו...
To the book