מבנה הפרשה ומשמעותה

הפרשה שלפנינו מתחלקת לשתי יחידות : פסוקים א-ז , שעניינם ברכה ליקום המתחדש לאחר המבול , ופסוקים ח-יז , שנושאם ההבטחה האלוהית שלא להביא עוד מבול , כשהבט חה זו מלווה באות לקיומה : "אות ברית . " שתי היחידות הן יחידות ספרותיות סגורות , כפי שאפשר לראות מתופעת inclusion rm > nn ) שהיא מעין הפתיחה ) המאפיינת אותן . פרק ט , א-ז פותח ב"פרו ורבו" ( פסוק א ) ומסיים ב"פרו ורבו" ( פסוק ז , ( והוא הדין בפרק ט , ח-יז , הפותח ב"ואני הנני מקים את בריתי" ( פסוק ט ) ומסיים ב"ברית אשר הקמתי" ( פסוק יז * . ( שני הנושאים שבפרשה מגולמים כבר למעשה בהבטחה שבפרק ח , כאכב . פסוק כא , שבו מתחייב אלוהים שלא יוסיף "עוד להכות את כל חי" כאשד עשה , חופף מבחינת תוכנו את ט , ח-יז , ואילו פסוק כה המדבר בהמשך קיום סדרי הטבע , חופף את הברכה על פרייה ורבייה ועל המשך קיום המינים שבפרק ט , א-ז ? . רעיונות אלה תואמים את השקפת העולם המצויה גם בכתובים אחרים . ט , א-ז חוזר על הרעיונות הבסיסיים שנאמרו בקשר לבריאת האדם בבראשית א : הברכה לפרייה ורבייה - ט , א , ז ( א , כח , ( הרדייה בבעלי החיים - ט , ב ( א , כח , ( המזון הניתן לבני ...  To the book