תחילת ההיסטוריה והתרבות האנושית

פרק ד הוא פרשה מיוחדת לעצמה המקפלת בתוכה שלושה עניינים : סיפור קין והבל וגירושו של קין "מעל פני האךמה" ( פסוקים א-טז ;( רשימת הצאצאים של קין עד לאחר למך והתהוות המקצועות הראשונים בעולם ( פסוקים יז-כד ;( צאצאים אחרים של אדם מצד שת בגו ( פסוקים כה-כו . ( כל שלושת העניינים הללו משתלשלים זה מזה ומתקש רים ליציקה ספרותית אחת , שהרי רצח הבל גורר אחריו את גירושו של קין , ולאחר שקין מתיישב "בארץ נוד , " טבעי הוא שיהא מעמיד צאצאים . שירו של למך המופיע בסוף הגנא לו גיה של קין , חוזר ומזכיר את הריגת הבל ( פסוק כד : "כי שבעתים יקם קיף' וגו , ( ' וכן בהולדת שת חוזר הכתוב ומזכיר את הריגת הבל ( פסוק כה : "כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין . ( " משמע שאין הסיפור על רציחת הבל מגיע לסופו , אלא לאחר שהאל משלים מה שאבד לו לאדם ונותן לו " זרע אחר" וצאצאים מן הבן החדש . ? ולא עוד אלא שפרשה זו בכללה מהווה המשך ישיר לסיפור שלפניה , הן מבחינת רציפות העלילה והן מבחינת אחידות המטבע הספרותי . בדומה לסיפור גן עדן מצטיינת גם פרשה זו בדקות פסיכולוגית של הדיאלוג , והיא יצוקה באותו הסגנון . סופם של דברי הפיו...  To the book