למידה יחידנית

בישראל , כבארצות רבות במערב , מופעל לחץ חברתי רב לשמירה על שוויון הזדמנויות בתחום החינוך . בבתי הספר העבריים התבטא עיקרון השוויון בתוכנית לימודים אחידה ובהקבצה אתנית בבתי הספר , ביחס ישר להרכב ןאוכלוסייה המקומית . כ 700 , 000 תלמידים לומדים כיוס בבתי הספר העבריים בישראל * . מוצאם של כ 60 אחוז מהס מארצות אפריקה ואסיה . הניסיון מלמד שהיעד המוצהר של החינוך האחיד — קידום התלמידים הנחשלים ואלה שמוצאם משכבות חברתיות נמוכות — אינו מושג בדרך כלל . יתרונו של התלמיד המחונן , או זה הבא מרקע מועדף , יבוא לידי ביטוי ברוב המקרים . טענתי היא שיעילותו של החינוך תגבר אס נתרכז בתלמיד הבודד , ובו בזמן נבטיח שוויון הזדמנויות לכול . לא כולל 250 , 000 ילדים בגני הילדים . כדי להתקדם בכיןןן זה , הןפעלה הלמידה היחידנית על-ידי מט"ח ( מרכז לטכנןלןגיה חינןכית ) ב . 1973- כיןם היא פןעלת בשלןשים בתי-ספר ביבנה , באשדן , ד בתל-אביב ןבקרית מלאכי ןמקיפה כ 3 , 000- ילדים . בנןסף על כך לןמדים כ 30 , 000- ילדים בשיטה היחידנית , אם כי באןרח חלקי בלבד . השיטה הןנהגה גם באחדים מענפי החינןך בצה"ל , בשיתןפן של המרכז לטכנןלןג...  To the book