ההוראה כמקצוע הרמנויטי-פנומנולוגי (סיכום זמני)

ראינו בפרק הקודם שההוראה אינה מקצוע טכני-רציונלי , וכי אין היא יכולה גם להיות רק מקצוע פרקטי-רפלקטיבי . נוכח הנאמר בפרק זה , אפשר לראות בהוראה מקצוע הרמנויטי-פנומנולוגי . הרמנויטיקה שכן ההוראה עוסקת בפרשנות - פרשנות של העולם כטקסט , שיש להעניק לו משמעות כדי להבינו , ופרשנות של האחר המאפשרת את פרשנות העצמי ; פנומנולוגיה , שכן הגישה הפילוסופית הפנומנולוגית עוסקת בחקר חוויית ההתנסות האנושית , ובחיפוש אחר מהותה , כמפתח להבנת הישות האנושית . במרכז החקירה הפנומנולוגית עומדת "התופעה" ( הפנומנה ) - האירוע כפי שנחווה בידי המשתתפים בו , וכפי שהוא משוחזר בידיהם ( תפיסות , זיכרונות , תחושות , דימויים . ( כבר מתיאור ראשוני זה בולט הקשר המהותי שבין הפנומנולוגיה לבין ההרמנויטיקה . מה שאנו רואים ותופסים כוודאי אינו בבחינת אמת מוחלטת ואובייקטיבית . הוא פרי הפרשנות שאנו מטילים על האירועים , פרשנות שהיא פועל יוצא של האופק התרבותי-חברתי שמתוכו אנו פועלים , ושל מסע-החיפוש שאנו עורכים . העיסוק בזהות האישית והמקצועית הוא הכרחי בגישה זו המבקשת להבין את ההבנה , ואת האדם כמחפש משמעות . הכשרה ברוח הרמנויטית-פנומ...  To the book