על אודות שתי השאלות בתהליך ההכשרה להוראה

יש שתי תפיסות שונות כלפי תהליך ההכשרה להוראה . התפיסה הראשונה , שהיא מקובלת ונפוצה , רואה בהכשרה תהליך הקנית ידע מקצועי . לפי תפיסה זו יש גוף הכולל ידע תאורטי וידע מעשי , שכל מתכשר להוראה חייב להיות בקיא בו כדי שיהיה איש מקצוע . כל תכנית הכשרה חייבת להקנות למתכשרים להוראה את הידע הזה , שהרי "לא יעלה על הרעת שהמורה לא ידע ש " ... או " לא יוכל לבצע את . " ... לפי תפיסה זו , במרכז תהליך ההכשרה להוראה עומדת השאלה האפיסטמולוגית "מה צריך המורה לדעת . " ? התפיסה האחרת רווחת פחות . היא רואה בהכשרה להוראה תהליך המתמקד בהצמחת הזהות המקצועית של המורה . במקום השאלה האפיסטמולוגית היא מציבה במרכז שאלה אונטולוגיה . במקום שהמתכשר ישאל את עצמו : "מה עליי לדעת ; " ? עליו לשאול את עצמו : "מה אמורה להיות דמותי ( כמורה , כמחנך , כאדם ; " ?( תכנית הכשרה המתמודדת עם שאלה זו , מסייעת למתכשר להוראה לגבש לעצמו את זהותו המקצועית תוך התייחסות להיבטים קוגניטיביים , רגשיים , התנהגותיים וערכיים של אישיותו . היא מתמקדת בתכונות האופי או כ"מידות הטובות" שהוא מבקש להזדהות עמן ולהתנהג לפיהן . ההבדל בין שתי התפיסות הוא מש...  To the book