היזמה לפיתוח תכנית להכשרת מורים שיש לה רציונל אחר , נבעה משני תהליכים סותרים לכאורה . כפי שנכתב בהקדמה , הייתה במכללה תחושת אי-נחת ביחס לתהליכי ההכשרה הנהוגים . מצד אחר הייתה תחושת נחת רבה מבתי הספר שהבוגרים נקלטו בהם . ההשתלבות החלקה וההיטמעות המהירה של הבוגרים במערכת החינוך ( קינן , הוז , כהן , פישל וורדי , , ( 1995 הדליקה אצלנו "נורה אדומה , " שכן הועלה החשש שמא ההכשרה במכללה תואמת את התרבות ואת העשייה הנהוגות בבתי הספר ובכך תורמת להנצחת הגמוניות מסורתיות של המערכת , אשר לטעמנו נדרשו בהן שינוי ורענון . כמערכת החינוך המסורתית נתפס סגל ההוראה בבתי הספר כממשק ( interface ) יעיל בין הדרישות והתכניות של משרד החינוך לבין התלמידים האמורים להראות שליטה בתכנים אלה . לפי תפיסה זו , עבודת המורים נמדדת על פי סטנדרטים חיצוניים ומדידים , שגם הם חלק מהתכתיבים החיצוניים . המיקוד בסטנדרטים תוך התעלמות מההוויה החינוכית של בית הספר , על מורכבותה ועל ריבוי פניה , למעשה הפקיע מהמורים כל אפשרות לפתח יזמות לעשייה חינוכית ייחודית שתהא תלויה בהקשר הספציפי של בית הספר וקבלת אחריות על עשייה חינוכית ייחודית כז...
To the book