פרק שישי מרד וכמיהה

' כשאני מתבוננת בחיי באופן אובייקטיבי , אין הם נראים שמחים במיוחד אך אין אני יכולה לכנותם אומללים למרות כל שגיאות . אחרי הכל , טיפשי הדבר לדבר על שמחה ועל אומללות , כי נראה לי שלא הייתי מחליפה את ימי העצובים ביותר עם השמחים ביותר . בשעה שאדם מגיע לשלב בחייו שהוא מקבל את הבלתי נמנע בהשלמה לאחר שהוא 0 עם מהטוב ומהרע מלוא הקובעת ויצר לעצמו נוסף על חייו החיצוניים קיום פנימי אמיתי ולא מזויף , נראה שחייו לא היו ריקים וחסרי ערך . גם אם חיי החיצוניים התגלו ונפרשו לגבי , כמו לגבי כל אחד אחר , בכורח בלתי נמנע כפי שקבעו האלים , הרי חיי הפנימיים היו פועלי שלי בלבד על שמחותיהם , ועל מרירותם,- ואני רואה עצמי אחראית להם ' . הרמן הסה , 'גרטרוד' בפרקים הקודמים של חיבור זד . עסקנו בתהליכים של הסטייה , הניכור והאבסורד . בפרק זר . ננסה להצביע על שולי הכסף מסביב לענן ועל האור האפשרי בסוף המנהרה , היינו , על הדרכים האפשריות להיחלצותו של האדם ממשבךי הסטייה החברתית ומהניכור מסביבתו הפיסית והאנושית . עד כה עקבנו אחר משברי הקומוניקציה בין האדם לסביבותיו ובמיוחד עם בני אדם אחרים , וניסינו לתאר את התנאים להיווצרו...  To the book