פתח דבר

למן ראשיתם של מדעי החברה , ומן הסתם גם מאות בשנים קודם לכן - למעשה , מאז המיתוסים הראשונים - היה לחברה עניין בהבנת העבריין , והיא התבוננה בתשומת לב מרובה במי שמפר את הדרישות הנורמטיביות שכולנו כפופים להן . בגן עדן נתפתתה חוה ולא קיבלה מרות . אלוהים הפעיל מה שםוציולוג בן ימינו היה מכנה , פיקוח חברתי על ידי ענישה . בדור שלאחר מכן התרחש רצח אח , הביטוי הסמלי והמשמעותי הראשון לאי אנושיותו של האדם , וכן התראה , כי האחווה לעולם תוסיף להיות תעתוע דמיוני . הפילוסופים שמו ליבם לסוטה ; כך נהגו גם הרופאים , הסוציולוגים ובמיוחד , תוך כדי התבוננות מעמיקה , הסופרים הדגולים . היכן נוכל ללמוד יותר אודות רצח , גילוי עריות , איבוד עצמי לדעת , בגידה , אלימות , אכזריות , תאווה , תשוקה וניכור מאשר אצל םופוקלס , שייקםפיר , גיתה , דוסטוייבםקי , הוגו ובני זמננו פוקנר וז'נה ? עם זאת , מה הדבר הידוע לנו היום , אשר לא היה ידוע , או לא הועלה כסברה לפחות , לפני מאות או עשרות בשנים ? כלום קיים במאה העשרים רוצח - שנפשו , מוחו ומניעיו נותחו ונחקרו בראיונות ובשאלונים - שאפשר להבינו היטב יותר משהבין דוסטוייבסקי את רסק...  To the book