על מקומה של חשיבה מטפורית בדיאלוגים של הדרכה פדגוגית

העבודה במטפורות היא חוויה אסתטית המעוררת תחושות של הפתעה ושל הנאה לצד חוויות הכרוכות ברכישת תובנות חדשות . פגשתי אנשים מתחום הספרות המתייחסים אל המטפורה בכפפות של משי , כקודש הקודשים ממש , ונזהרים שלא לפרק אותה לגורמים כדי שלא לאבד חלילה מקסמה . אחרים רואים בה לא יותר מאמצעי מקשט , הקיים לתפארת המליצה . בעיניי החשיבה במטפורות משולה למשחק שמנהלים בו משא ומתן על משמעויות אישיות ועל הבנות אפשריות . במשחק זה תופס הגיונה של המטפורה את מקומו של ההיגיון האנליטי . זהו תהליך דיאלוגי בין-אישי המעודד הבנה בין המשתתפים . לעיתים ההבנה הזו בלתי צפויה , ולעולם אינה ניתנת לפרשנות מדויקת וחד-משמעית . כאמור , החשיבה במטפורות מאפשרת להבין דבר אחד באמצעות דבר אחר . היא פותחת אפשרויות במקום לצמצם , ומאפשרת לשים סימן שאלה על המובן מאליו באמצעות מסגרות חשיבה והיגיון מעולמות אחרים ולא שגרתיים . היא נמנעת מפסיקה נחרצת של נכון ולא נכון , ומעודדת האזנה לאחר ניהול משא ומתן כדי להגיע להבנה משותפת של משמעות . בעבודתי עם סטודנטיות להוראה , עם מורות מאמנות ועם עמיתות מדריכות , אני משתמשת בכלי זה בין השאר : ( 1 ) כאפש...  To the book