הכול התחיל בגלל דני

אם בחרתם להתחיל מן ההתחלה , וכבר קראתם את המבוא , אתם מכירים כבר את דני . ובכן , כמו שכבר סיפרתי במבוא , בילדותי , כאשר קראתי ואהבתי ספר זה , לא ידעתי שלכל אחד יש ים דרומי משלו וגם ארון עם אין-דופן אחורית שדרכו הוא יכול לצאת לדרך . לא העליתי כלל על הדעת שבמהלך השנים אגיע גם אני לים הדרומי שלי . לא שיערתי שאסייע לאחרים באמצעות אותם כלים של "דמיונפורה" , להגיע אל הים הדרומי שלהם . פרק זה הוא הזמנה להצטרף למסעות אלו . זוהי הזמנה ללמוד את "שפת הדמיונפורה" ולהצטרף אל מדריכים ומודרכים שעפו על כנפי הדמיון אל מחוזות נסתרים . במחוזות אלה הם פגשו מציאות פנימית וחיצונית בדרך שונה מהרגיל , גילו את כוחו של הדמיון , ובאמצעותו הגיעו למקומות של רוגע ושל שלווה וגם למקומות של סערה ושל עוצמה . המדריכים והמודרכים האלה נתנו וקיבלו רשות פנימית אמיתית למסע . זו הייתה רשות להציץ פנימה אל תוך עצמם , לפגוש פחדים המקננים בהם ולמצוא את הכוחות הטמונים שם . היום , לאחר שנים של הכרות ושל שימוש בדמיון מודרך ובחשיבה מטפורית , הן בעבודתי כפסיכולוג והן בעבודתי בהכשרת מורים , השאלה נראית לי מיותרת , והתשובה מובנת מאליה ....  To the book