sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
ההיבט הקוגניטיבי שהארכנו בו בדיוננו עד כאן , אין בו למצות את תהליכי הרפלקציה . הרפלקציה כשם שהיא פעילות מנטלית היא גם נטייה או עמדה שיש או אין לבניאדם , והיא כזאת שאפשר גם לטפח אותה . ( Buchmann , 1993 ) יש חוקרים המגדירים את הרפלקציה כהלך-נפש , דיספוזיציה לבחינה עצמית ולחיפושי "העצמי . ( Buchmann 1993 ; Gore , 1988 ) self-n , " במודל של לודן ( Louden , 1992 ) האינטרוספקציה , הנטייה להתבונן פנימה , להבין ולהעריך את עצמך מוגדרת כמרכיב מרכזי בתהליכי הרפלקציה . בעיני דיואי ( Dewey , 1933 ) פתיחות , התמסרות לבחינה עקבית של העצמי , אחריות ויושר אינטלקטואלי הם חלק בלתי נפרד מעולמו הרוחני של ההוגה הרפלקטיבי . שון ( Schon , 1988 ) רואה את הפתיחות להתנסויות מפתיעות ואת היכולת להיות מופתע כצעד ראשון ופותח לתהליכי הרפלקציה . ואולם המורים בדרך כלל נרתעים מפני מצבים מפתיעים . הס חשים עצמם פגיעים והם גם חרדים מפני הפתעות , מצבי מבוכה ואי-ודאות . הם מרגישים לא נוח במצבים של חוסר ידע וחוסר יכולת שליטה . בתרבות בית הספר המסורתי מצפים מן המורה לדעת להשיב לשאלות התלמידים ולהיות מקור וסמכות לידע . מצבי הפ...  To the book
מכון מופ"ת

ישראל. משרד החינוך. האגף להכשרת עובדי הוראה

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help